תואר שני במשפטים (LL.M.): מתי הוא שווה את ההשקעה לעורכי דין
תואר שני במשפטים לא נדרש כדי לעבוד כעורך דין, אבל במסלולים מסוימים הוא יתרון אמיתי. מדריך להחלטה למשפטנים בתחילת הדרך ובאמצעה.
מי שסיים תואר ראשון במשפטים, עבר התמחות ועמד בבחינות לשכת עורכי הדין, יכול לעבוד כעורך דין בלי שום תואר נוסף. ובכל זאת, בכל מחזור יש לא מעט משפטנים ששוקלים לחזור לספסל הלימודים ולהוסיף LL.M. לקורות החיים. חלקם עושים זאת מתוך תוכנית ברורה, וחלקם מתוך תחושה שזה הצעד המתבקש הבא.
ההבדל בין שתי הקבוצות האלה הוא בדיוק מה שקובע אם התואר ישתלם. תואר שני במשפטים יכול לפתוח דלתות לאקדמיה, לשווקים בינלאומיים ולתחומי התמחות נישתיים. הוא יכול גם להיות שנה או שנתיים של שכר לימוד והכנסה מופחתת בלי תמורה ברורה.
המדריך הזה מתמקד בשאלה הספציפית של משפטנים: מה התואר נותן בפועל, למי הוא מתאים, ואיך מקבלים החלטה שמשרתת את הקריירה ולא רק את התעודה על הקיר.
מה תואר שני במשפטים נותן בפועל
העמקה בתחום מוגדר
תוכניות LL.M. מאפשרות להתמקד בתחום אחד לעומק: מיסים, קניין רוחני, דיני עבודה, משפט בינלאומי, רגולציה, טכנולוגיה ומשפט ועוד. ההתמחויות הזמינות משתנות ממוסד למוסד, ולכן כדאי להתחיל מהתחום ולא מהמוסד.
יתרון בתחרות על משרות
בשוק עמוס בעורכי דין מוכשרים, תואר נוסף יכול להבדיל מועמד אחד מאחר, במיוחד במשרות שדורשות מומחיות מוגדרת. עם זאת, ברוב המשרדים הניסיון המעשי והמוניטין נשארים הגורמים המכריעים.
דרך לאקדמיה
מי ששוקל קריירה של מחקר והוראה באוניברסיטה יצטרך בדרך כלל תואר מתקדם, ולעיתים התואר השני משמש שלב בדרך לדוקטורט. בחלק מהתוכניות יש מסלולים ישירים או מקוצרים לדוקטורט.
פתח לשוק הבינלאומי
LL.M. ממוסד בחו״ל נותן חשיפה לשיטת משפט אחרת, היכרויות עם משפטנים ממדינות רבות ושורה מרשימה בקורות החיים. במדינות מסוימות, כמו חלק ממדינות ארה״ב, תואר כזה עשוי לאפשר לבוגרים זרים לגשת לבחינת הלשכה המקומית בתנאים מסוימים. הדרישות משתנות, ולכן חשוב לבדוק אותן מול הגוף הרלוונטי לפני ההרשמה.
מה התואר לא עושה
- הוא לא מחליף ניסיון. לקוח שמחפש עורך דין לליטיגציה יעדיף בדרך כלל מי שניהל עשרות תיקים על פני מי שלמד עליהם.
- הוא לא משנה את סמכויות העבודה. עורך דין עם LL.M. רשאי לעשות בדיוק את מה שרשאי עורך דין בלעדיו.
- הוא לא מבטיח העלאת שכר. בחלק מהארגונים, במיוחד במגזר הציבורי, תואר מתקדם משפיע על הדירוג. במגזר הפרטי זה תלוי במשרד ובתפקיד.
למי זה מתאים, ולמי פחות
| מתאים במיוחד ל | פחות מתאים ל |
|---|---|
| מי שמכוון לאקדמיה ולמחקר | מי שרוצה להתחיל לעבוד ולהרוויח מיד |
| מי שרוצה להתמחות בתחום נישתי ומורכב | מי שעוסק בליטיגציה כללית ומתקדם היטב |
| מי ששוקל קריירה בחו״ל או במשרד בינלאומי | מי שאינו בטוח באיזה תחום הוא רוצה להתמקד |
| מי שעובד במגזר הציבורי ושם התואר משפיע על הדירוג | מי שנמצא בתקופה כלכלית לחוצה |
הצד המעשי: זמן, כסף ושילוב עם עבודה
משך התוכניות משתנה. יש תוכניות שאפשר לסיים בשנה, בעיקר בחו״ל, ויש כאלה שנמשכות שנתיים, במיוחד כשהן בנויות לעורכי דין עובדים. בישראל חלק מהתוכניות מתקיימות ביום או ביומיים בשבוע כדי לאפשר המשך עבודה.
בפועל, שילוב של משרה מלאה במשרד עורכי דין עם תואר שני הוא אתגר. משרדים רבים מצפים לשעות ארוכות, ותקופות של הגשות ובחינות מתנגשות לעיתים עם דיונים ועם מועדים. חלק מהמשפטנים מצמצמים היקף משרה או עוברים לתפקיד עם שעות צפויות יותר בזמן הלימודים, וזה כמובן משפיע על ההכנסה.
לפני ההחלטה, שבו עם עצמכם ועם המשפחה ושאלו: האם אנחנו יכולים לעמוד בירידה בהכנסה לתקופה? האם יש תמיכה בבית בערבים של כתיבה? האם המעסיק מוכן לגמישות, ואולי אפילו להשתתף במימון?
כדאי גם לבדוק את האפשרות להשתמש בכספי קרן השתלמות, ואם המוסד מציע מלגות הצטיינות או הנחות לעורכי דין עובדים. שיחה עם מדור הסטודנטים בכל מוסד לפני ההרשמה עשויה לחסוך לא מעט כסף.
לימודים בארץ או בחו״ל
בארץ
יתרונות: אפשר להמשיך לעבוד, הקשרים שנבנים רלוונטיים לשוק המקומי, והעלות נמוכה יותר. התוכניות מגוונות ויש מסלולים שמיועדים במיוחד לעורכי דין פעילים.
בחו״ל
יתרונות: חשיפה בינלאומית, יוקרה של מוסד מוכר בעולם ואפשרות להיכנס לשווקים אחרים. חסרונות: עלות גבוהה של שכר לימוד ומחיה, הפסקה בעבודה ומעבר משפחתי. כדאי לבדוק מלגות ייעודיות לישראלים ותוכניות חילופין.
איך בוחרים תחום התמחות לתואר
הטעות הנפוצה היא לבחור תחום לפי מה שנשמע יוקרתי או לפי מה שחברים בחרו. כדאי לבחור לפי שלושה מבחנים פשוטים:
מבחן העניין
אילו תיקים או סוגיות גרמו לכם לשבת עד מאוחר בלי לשים לב לשעה? תחום שמעניין אתכם יחזיק אתכם לאורך שנה או שנתיים של קריאה וכתיבה, וגם לאורך הקריירה שאחריהן.
מבחן הביקוש
האם יש משרות, לקוחות או מחלקות שמחפשים מומחיות בתחום הזה? תחומים שקשורים לרגולציה, לטכנולוגיה, למיסוי ולפעילות בינלאומית נוטים להיות מבוקשים, אבל המצב משתנה, ולכן כדאי לבדוק מודעות דרושים ולשוחח עם מגייסים.
מבחן ההתאמה לניסיון
תואר שמשלים ניסיון קיים שווה יותר מתואר שמתחיל מאפס. עורכת דין שעוסקת בדיני עבודה כמה שנים ומוסיפה התמחות בתחום, תצא מהתואר עם פרופיל מקצועי חד וברור. מי שבוחר תחום חדש לגמרי צריך לתכנן גם איך ישיג בו ניסיון מעשי במקביל.
איך מקבלים החלטה
- הגדירו יעד ספציפי: לא להתקדם בקריירה, אלא למשל להיות שותפים במחלקת מיסים או לעבור למשרד בינלאומי.
- בדקו מי כבר נמצא שם. היכנסו לפרופילים של עורכי דין שמחזיקים בתפקיד שאתם רוצים. כמה מהם עשו LL.M.?
- שוחחו עם אנשים מהשטח. עורכי דין שעובדים בפרקטיקה יומיומית, למשל במשרד כמו של דן מור – עורך דין הוצאה לפועל, יכולים לספר מה באמת משפיע על קבלת עבודה ועל לקוחות בתחום שלהם, ומה פחות.
- השוו תוכניות לפי תחומי ההתמחות, הסגל, מבנה הלימודים והעלות.
- תכננו את המימון וקבעו מראש מה יקרה אם תצטרכו להאריך את הלימודים.
כשמסיימים את התואר, כדאי לעדכן את קורות החיים כך שיציגו את ההתמחות בבירור, כולל עבודות סמינריוניות ופרויקטים רלוונטיים. המדריך שלנו על קורות חיים שעוברים את הסינון יעזור לכם להבליט את מה שחשוב.
השורה התחתונה
תואר שני במשפטים הוא לא חובה, אבל במסלולים מסוימים הוא יתרון של ממש: אקדמיה, התמחות נישתית, שוק בינלאומי ומגזר ציבורי. מי שעוסק בפרקטיקה כללית ומתקדם היטב, עשוי להרוויח יותר מעוד שנה של ניסיון. הגדירו יעד, בדקו את המסלול של מי שכבר הגיע אליו, ותכננו את הזמן והכסף מראש.
